מדריך לשיטות אימון בצמחים

מהן שיטות אימון בצמחים ולמה הן משמשות?
בהרבה מהמקרים, בגידול ביתי של צמחים עומד לרשות המגדל מקום מוגבל ובעיקר גובה.
לשם כך פותחו במשך השנים מספר שיטות להתאים את צורת הגדילה של הצמחים, ועל ידי כך לנצל בצורה מרבית את שטח הגידול.
קיימות מספר שיטות אימון לצמחים, וניתן לחלק אותן לשתי גישות- אימון בלחץ נמוך ואימון בלחץ גבוה:
בשיטות אימון בלחץ נמוך לא נפגע פיזית בצמח וכך רמת הלחץ שאליה יכנס הצמח תהיה נמוכה.
ובשיטות אימון בלחץ גבוה נגרום לפגיעה פיזית בצמח כך שרמת הלחץ שאליה יכנס הצמח תהיה גבוהה.

יישום כל אחת מהשיטות הוא שונה אך המטרה זהה: להגדיל את מספר הענפים בצמח ולהביא לניצול מקסימלי של כל שחט הגידול וכך לקבל תוצרת מרבית מהצמחים.
הסיבה שבה אנו משתמשים בשיטות אלו היא זהה: להוריד את רמות הורמון האוקסין בקצה הגבוה של הצמח. האוקסינים הם קבוצת הורמונים שנוצרים בצמח אשר מווסתים תהליכי צמיחה בצמח כגון התארכות והתחלקות תאים, יצירת שורשים, נשירת עלים וגם הפעלת שלטון קודקודי.

שלטון קודקודי
שלטון הקודקוד הוא תופעה שקיימת כמעט בכל הצמחים העילאיים וכוללת השפעות של קודקוד הצמח על התפתחות ענפים צדדיים.
הסרה של קודקוד הצמח (בשיטות אימון של לחץ גבוה תהיה הסרה פיזית של הקודקוד ובשיטות לחץ נמוך תהיה הנמכה של הקודקוד) תגרום לצמח לחשוב שהגבעול הראשי כבר אינו המקור הטוב ביותר לקבלת אור ועל ידי כך להתפתחות מואצת של ענפים צדדיים בצמח

שיטות אימון בלחץ נמוך LST- Low Stress Training

בשיטות אימון בלחץ נמוך אנו "נאלץ" את הגבעול הראשי או את ענפי הצמח לגדול בצורה שבה שאר הענפים שבדרך כלל קטנים יותר להתפתח ולגדול.
המטרה בשיטת האימון היא שבמקום שיגדל גבעול ראשי אחד לגובה אנו ניצור צמח נמוך מרובה בענפים אשר נפרסים לרוחב בגובה אחיד.
כך נקבל ניצול טוב יותר של אור הנורה וניצול מרבי של שטח הגידול. בשיטת האימון בלחץ נמוך אנו לא גורמים נזק גדול לצמחים כמו בשיטת האימון בלחץ גבוה אלא רק מעקמים את ענפי הצמחים ומכוונים אותם לגדילה לפי הצורך שלנו.

יתרונות שיטת LST:
שיטת אימון זה היא סלחנית יותר אשר לא מכניסה את הצמח ללחץ.
חסרונות שיטת LST:
שיטה זו דורשת עציצים נפרדים ברוב המקרים.
שיטה זו דורשת תחזוקה ולוקחת יותר זמן ולכן יותר מתאימה למספר קטן של עציצים.

יישום שיטת SCROG – Screen of Green LST

אחת הדרכים המומלצות ליישם שיטת אימון זו היא גידול בשיטת המסך הירוק SCROG – Screen Of Green, בשיטה זו ממקמים רשת בארון הגידול בגובה הרצוי (בדרך כלל כ-25-30 ס"מ), אחרי שהגבעול הראשי או אחד מענפי הצמח עובר במעט את גובה הרשת מעקמים אותו במשיכה חזרה מתחת לרשת וגורמים לו לגדול בכיוון אופקי.
פעולה זו תגרום לענפים צדדיים בצמח להאיץ את קצב הצמיחה כלפי מעלה ויש לחזור עליה בכל פעם שאחד הגבעולים/ענפים יוצא דרך אחד החורים ברשת.
בדרך זו אנו יוצרים פריסה רחבה של ענפים על שטח מרבי וככל שיותר ענפים יהיו חשופים לאור הנורה כך גם תגדל התוצרת בזמן הפריחה.
על מנת להגדיל את מספר הענפים בצמח ניתן לבצע קיטום לפני שמתחילים למלא את הרשת.

כלל חשוב: הרשת מחכה לצמחים ולא להפך, כלומר יש להתקין את הרשת בגובה הרצוי
ולאפשר לצמח לגדול אליה ולא לגדל את הצמחים ואז להתקין את הרשת עליהם.

מתי צריך לסיים את תקופת הצמיחה ולהתחיל את תקופת הפריחה?
כאשר הרשת התמלאה כמעט כולה 80%-90% בגבעולים (במבט מלמעלה על הרשת).
רשת צפופה ומלאה מדי תהפוך להיות סבוכה מדי לאורך שלב הפריחה ולכן יש להיכנס לשלב הפריחה לפני שהרשת מלאה.

הסרת עלים מתחת לגובה הרשת
ככל שהרשת מתמלאת בענפים ועלים כך פחות ופחות אור חודר ומגיע את העלים התחתונים.
על מנת לגרום לצמח להשקיע את מרב האנרגיה בענפים ובפרחים שמעל הרשת רצוי להסיר עלים ותפרחת שאליהם לא מגיע אור כלל.

lollipoping
על מנת למלא את מסך ה-SCROG בצורה מהירה ויעילה יותר אפשר וגם רצוי לעשות lollipoping.
הרעיון ב-Lollipoping הוא הסרת כל ענפי הצמח בשליש התחתון של הצמח.
על ידי הסרת ענפים קטנים וחלשים בשליש התחתון של הצמח ישקיע הצמח את מרב האנרגיה בענפים העליונים שנותרו וכך ניתן למלא את רשת ה-SCROG מהר יותר.
את הגיזום יש לבצע בענפי הצמח בשליש התחתון של הצמח בעזרת מזמרה/מספריים נקיים כך שבסוף פעולה זו מבנה הצמח יזכיר סוכריית על מקל (ומכאן גם שמה של הטכניקה- סוכרייה על מקל=Lollipop).
את פעולת ה-Lollipoping רצוי לבצע בשילוב עם קיטום ורק בתקופת הצמיחה של הצמחים.

שיטת הספירלה
שיטה נוספת ומעניינת שניתן למצוא ברשת היא שיטת הספירלה. על ידי שימוש בחוטי תיל או בחוטי ברזל מעט קשים נעקם את הגבעול הראשי ונגרום לו לגדול אופקית בצורת ספירלה או חילזון באזור שטח העציץ. טכניקה זו פחות נפוצה ומומלצת בעיקר לגידול צמח בודד ובחלל גידול עם מגבלות גובה ושטח.
אלו שלבי הגידול בשיטה זו לתקופה של תשעה שבועות:

קצת הסבר על האיור:
בכל התמונות שנראה עיגול זהו מבט מלמעלה על העציץ ובכל שאר התמונות זהו מבט מהצד.
חוטי התיל צבועים בצבע אדום, הגבעול הראשי בצבע ירוק עבה והענפים בצבע ירוק בקווים הדקים.
השלבים:
שלב ראשון: את השלב הראשון יש לבצע אחרי שהצמח פיתח ארבעה או חמישה סטים של עלים (צמתים), בשלב זה הגבעול טרם התקשה והוא גמיש דיו.
את התהליך רצוי להתחיל כשהצמח נמצא בעציץ גדול יחסית כדי שיהיה מספיק מקום. אם לא אז אפשר (אבל יותר מסובך) לבצע העברה לעציץ גדול יותר גם באמצע התהליך. אם העברתם את הצמח מעציץ קטן לעציץ גדול צריך לתת לו מספר ימים על מנת שיתאושש מההעברה ורק אז להתחיל באימון.
בעזרת חוט ברזל בצורת U יש לעקם את הגבעול הראשי כשאת התיל יש למקם בין שני הסטים העליונים של הגבעול, ואת התיל לתקוע באדמה בצורה שיחזיק את הגבעול במצב מכופף אופקית.
שלב שני: בכל פעם שיתפתח סט עלים נוסף שיפנה כמובן מעלה לכיוון הנורה, נוסיף עוד חוט ברזל U כמו בשלב הראשון שימשיך להשאיר את הגבעול הראשי אופקי ונמוך כמו הענפים התחתונים וכך להתחיל ליצור את צורת הספירלה.
שלב שלישי: יש להמשיך את השלב השני כל עוד יש לנו מקום בעציץ כאשר בכל הזמן הזה תוכלו לשים לב שהענפים התחתונים התפתחו יפה ונהיו גדולים ועבים יותר.
גם לענפים שהתפתחו לאורך הגבעול צריך לבצע את אותה הפעולה עם חוט התיל על מנת להשאיר אותם באותו הגובה של שאר ענפי הצמח.
שלב רביעי: אחרי שביצענו את שלב שלוש מספר פעמים וגבעול הצמח השלים את הסיבוב בעציץ יש לחתוך את הקצה של הגבעול (עם מספריים נקיות)
ולהשאיר גם את הקצה מכופף בעזרת תיל נוסף. לאחר מספר ימים ניתן להעביר את הצמח לפריחה.

שיטות נוספות לאימון בלחץ נמוך

ישנן שיטות נוספות לבצע אימון בלחץ נמוך:
שיטת הסלוטייפ
בשיטה זו מכופפים את הצמחים ובמקום חוט תיל משתמשים בסלוטייפ (סרט הדבקה) ומדביקים את אחד מעלי המניפה לצידי העציץ וכך מאפשרים לגבעולים התחתונים לקבל אור ולהתפתח.

שיטת הקשירות
קשירות זו אחת הדרכים הקלות להתחיל לתרגל אימון בלחץ נמוך ואף של פי שהיא מאד מומלצת למגדלים מתחילים, המון מגדלים מנוסים ממשיכים לעבוד בה.
בשיטת הקשירות נגדל צמח נמוך ובעל מספר ענפים גדול. באמצעות חורים קטנים בשפת העציץ ובחוט פשוט נוכל לבצע קשירות לכל גבעול או ענף שנירצה להשאיר נמוך. שיטה זו פשוטה וקלה לתחזוקה גם בתקופת הפריחה, בכל פעם שנירצה לתקן את גובה הגבעול למטה או למעלה פשוט למתוח את החוט ולבצע קשר.

יש גם מגדלים שיבחרו להשתמש בנעצים (כמו זה שבתמונה) במקום לעשות חורים בשפת העציץ ולקשור אליהם את החוטים.

שיטות אימון בלחץ גבוה HST- High Stress Training

בניגוד לשיטת האימון בלחץ נמוך- בשיטת אימון בלחץ גבוה נבצע פעולות יותר אגרסיביות בצמח.
קיימות שתי עיקריות שיטות לאימון בלחץ גבוה:
1. קיטום.
2. צביטות.

יתרונות שיטת HST:
שיטה זו ניתן ליישם במהירות ובקלות יחסית ולכן מתאימה למגדלים עם מספר גדול של עציצים.
חסרונות שיטת HST:
זמן ההתאוששות של הצמח גדול יותר וטעויות שביצענו לרוב לא נוכל לתקן.

יישום שיטות אימון HST- קיטום

בפעולת הקיטום נסיר את סט העלים החדש העליון של הצמח.
בפעולה זו נגרום לצמח לפתח שני ענפים (או יותר) במקום הקצה שהוסר וגם לעבור שינויים כימיים והורמונליים אשר יגרמו להתפתחות של ענפים תחתונים בצמח.
דגשים לקיטום:
• קיטום מומלץ לבצע רק בשלב הצמיחה.
• את החיתוך יש לבצע מהסט החמישי של העלים (הספירה לא כוללת את הסט של עלי הנביטה).
• יש להשתמש במספריים חדות ונקיות על מנת שלא לזהם את הצמחים בפעולת החיתוך.

יתרונות פעולת הקיטום:
פעולה קלה ומהירה שאינה מצריכה כלים מיוחדים.
חסרונות פעולת הקיטום:
התפתחות של פחות ענפים (לעומת FIM).

!FIM- Fuck I Missed

FIM זו פעולה שדומה מאד לקיטום רק שבמקום להסיר את כל התפרחת העליונה כמו בקיטום נסיר רק חלק מסט העלים החדש.
התוצאה תהיה התפתחות של כשלושה או ארבעה ענפים במקום הקצה שהוסר.

יתרונות בשימוש בשיטת FIM:
התפתחות של יותר ענפים בנקודת החיתוך, מה שיסייע ליצור גובה אחיד בין הענפים של הצמח.
חסרונות בשימוש בשיטת FIM:
שיטה זו קשה יותר ליישום ומתאימה יותר למגדלים מנוסים ועלולה גם לגרום לזיהום (יותר עלווה חשופה).

צביטות- Pinching

בשיטת הצביטות הרעיון הוא לכופף את ענפי הצמח כמעט עד מצב של שבירה, בכיפוף הענף בזווית של 90 מעלות. יש לחזור על פעולה זו על שאר ענפי הצמח.
ענף שנשבר לגמרי אבל עדיין נשאר בחלקו מחובר ניתן "לתקן" אותו ע"י מקל קטן וסרט הדבקה.
שיטה זו לא מומלצת למגדלים מתחילים ואם בחרתם ליישם שיטה זו במחזורים הראשונים רצוי לצפות בסרטונים ולהבין היטב את אופן הביצוע.

יתרונות בשימוש בשיטת הצביטות:
שיטה זו מלחיצה פחות את הצמח מאשר שיטה שבה נסיר חלקים מהצמח.
אין חשש לזיהום וגם אין צורך בכלים מיוחדים למעט האצבעות.
חסרונות השימוש בשיטת הצביטות:
בשיטה זו צריך "ללמוד" את הצמח כדי לבצע אותה נכון ולא לשבור את הענפים.
ניתן גם לשלב בין שתי השיטות כלומר, ניתן לבצע קיטום או FIM לצמחים ולאחר מכם לבצע קשירות.

SOG-Sea of Green

בשיטת הצביטות הרעיון הוא לכופף את ענפי הצמח כמעט עד מצב של שבירה, בכיפוף הענף בזווית של 90 מעלות. יש לחזור על פעולה זו על שאר ענפי הצמח.
ענף שנשבר לגמרי אבל עדיין נשאר בחלקו מחובר ניתן "לתקן" אותו ע"י מקל קטן וסרט הדבקה.
שיטה זו לא מומלצת למגדלים מתחילים ואם בחרתם ליישם שיטה זו במחזורים הראשונים רצוי לצפות בסרטונים ולהבין היטב את אופן הביצוע.

יתרונות בשימוש בשיטת הצביטות:
שיטה זו מלחיצה פחות את הצמח מאשר שיטה שבה נסיר חלקים מהצמח.
אין חשש לזיהום וגם אין צורך בכלים מיוחדים למעט האצבעות.
חסרונות השימוש בשיטת הצביטות:
בשיטה זו צריך "ללמוד" את הצמח כדי לבצע אותה נכון ולא לשבור את הענפים.
ניתן גם לשלב בין שתי השיטות כלומר, ניתן לבצע קיטום או FIM לצמחים ולאחר מכם לבצע קשירות.